תכנית עסקית לעסק חברתי

הכנת תכנית עסקית עבור עסק חברתי הינו מהלך חשוב באותה מידה כמו הכנת תכנית עסקית עבור עסק רגיל. עסק חברתי משלב מאפיינים של עסק רגיל עם מאפיינים של ארגון ללא כוונת רווח. אי לכך עסק חברתי מורכב יותר מעסק רגיל והוא אמור לאזן בין מטרות חברתיות למטרות עסקיות. בדומה לעסק רגיל, עסק חברתי פועל מול בעלי עניין לרבות מלווים, משקיעים, מועצת מנהלים, לקוחות, ספקים ועובדים; בנוסף לכך הוא פועל מול החברה והקהילה שמספק להם את שירותיו ו/או מוצריו ומסתייע לפעמים במתנדבים. חשוב לציין שבחלק מהמודלים העסקיים כמפורט בהמשך, הלקוחות בעסק החברתי הם אותו קהל יעד שמקבל את השירותים ו/או המוצרים החברתיים. במודלים אחרים הלקוחות שייכים לקהל יעד שונה מקהל היעד שמקבל את השירותים ו/או המוצרים החברתיים.  

הכנת תכנית עסקית עבור הקמה או פיתוח של עסק חברתי נחוצה לצורך גיוס מימון ממלווים ומשקיעים, זיהוי סיכונים, הערכת ההשפעה הפוטנציאלית של העסק החברתי על החברה והקהילה שצפויה ליהנות משירותיו ו/או מוצריו, בדיקת כדאיות המיזם מבחינה עסקית, הערכת היקף המשאבים הכספיים וההשקעות, לרבות כח האדם, הנדרשים, בניית קשרים ושיתופי פעולה עם שותפים עסקיים ו/או חברתיים ובדיקת ישימותו והתכנותו של הרעיון העסקי – חברתי שעל בסיסו מוקם המיזם.

מהו עסק חברתי ?

 עסק חברתי הינו ארגון :

1. מונע ע"י משימה להגשמת מטרות כלכליות וחברתיות ו\או תרבותיות ו\או סביבתיות, לתועלת הציבור והקהילה,
2. בעל פעילות עסקית למטרת רווח כמו כל עסק רגיל, אשר הכנסותיו אמורים לתמוך בביצוע משימתו.
3. עיקר הכנסתו נובעת מפעילות למטרת רווח,
4. משקיע בחזרה את עיקר רווחיו \ עודפיו לטובת פרויקטים בתחום החברתי ו\או התרבותי ו\או הסביבתי, לתועלת הציבור והקהילה.

עסק חברתי הינה דרך אחרת לעשיית עסקים. בנוסף לפעילות המסחרית הרגילה; עסק חברתי פועל  להגשמת מטרות חברתיות ו\או תרבותיות ו\או סביבתיות (להלן : מטרות חברתיות). הפעילות בתחום החברתי בעלת חשיבות זהה לפעילות המסחרית הרגילה והשילוב בין שתי הפעילויות האלה נותן לנו את השורה התחתונה הכפולה; דהיינו רווחים כספיים – תועלת כלכלית והגשמת מטרות חברתיות – תועלת חברתית.

עסק חברתי כשמו הוא, מטרתו העיקרית היא הגשמת מטרות חברתיות כאשר מטרתו המשנית היא מקסום רווחיו שישמשו להגשמת המטרה העיקרית. כאמור שתי המטרות בעלות חשיבות זהה הואיל והגשמת המטרה העיקרית תלויה בהגשמת המטרה המשנית.

עסק חברתי מתמודד עם אתגרים זהים לאלה של עסקים מסחריים קטנים ובינוניים. בנוסף לאתגרים אלה, עסק חברתי מתמודד עם אתגר הגשמת המטרות החברתיות שלשמן הוקם. אי לכך הערך שמניב עסק חברתי נמדד ע"י שני פרמטרים :

1. מידת הצלחתו בביצוע משימתו להגשמת המטרות החברתיות, דהיינו ההישגים החברתיים ו\או התרבותיים ו\או הסביבתיים שהגיע אליהם – התועלת החברתית.
2. מידת הצלחתו המסחרית והגעתו למצב של עצמאות ובר קיימה כלכלית.

סוגי מודלים עסקיים בעסקים חברתיים :

מודל עסקי הינו תיאור למקבץ פעילויות שמבצע הארגון העסקי בכדי ליצור הכנסות, רווחים וערך עבור בעלי העניין בו (לקוחות, ספקים, עובדים, משקיעים, החברה והקהילה, רשויות ממשלתיות). המודל העסקי מתאר תהליך בו נמכר מוצר או מוענק שירות תמורת תשלום; תהליך זה הוא שילוב בין מנגנון יצירת ההכנסות והאסטרטגיה העסקית שעל פיה פועל העסק והוא לב ליבו של הרעיון העסקי. הצלחתו של מודל עסקי בעסק רגיל נמדדת בעיקר ע"י יכולתו של העסק ליצור רווח לבעליו שמהווה המטרה העיקרית לקיומו. לעומת זאת יצירת שינוי חברתי חיובי בעולם, הינה המטרה העיקרית לקיומו של ארגון ללא מטרת רווח (אלכ"ר) כאשר המודל העסקי של הארגון אינו מתאים לייצור רווחים כלכליים. השאיפה להשגת איזון בין המטרה ליצור רווח עסקי לבין המטרה ליצור שינוי חברתי חיובי הולידה כאמור את העסק החברתי שמשלב בין עסק רגיל לאלכ"ר. בהינתן ההגדרה לעיל, מודל עסקי חברתי הינו מנגנון פעילות מחולל שינוי חברתי חיובי תוך הקפדה על יצירת רווחים עסקיים. חשוב לציין שבמהלך השנים פותחו מגוון מודלים עסקיים חברתיים ברי קיימא. להלן רשימה של תשעה מודלים עסקיים חברתיים :

1. מודל טיפוח היזמות

מיזמים שפועלים לפי מודל זה מספקים ללקוחותיהם שירותי ייעוץ, הדרכה, מימון או סיוע בהשגת מימון. מיזמים אלה כוללים ארגונים לטיפוח יזמות עסקית וגופי מימון חברתיים חוץ בנקאיים לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים. דוגמאות : מרכזי טיפוח יזמות (מט"י) ומערך מעוף שבא בעקבותיו, של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, קרן עוגן, קרנות הסוכנות היהודית וכיו"ב.

2. מודל המתווך בשוק

מיזמים שפועלים לפי מודל זה מספקים ללקוחותיהם שירותי שיווק ומכירה במטרה לסייע להם בקבלת מחירים הוגנים עבור מוצריהם ו/או שירותיהם תוך כדי קישורם עם קונים פוטנציאליים ובכך לאפשר להם לחדור לשווקים ולהתבסס בהם. לדוגמה, ארגון המסייע לחקלאים קטנים שמתקשים לשווק ולמכור את תוצרתם, על ידי שיווקה ו\או מכירתה עבורם במחירים הוגנים, יהיה שייך לקטגוריה זו.

3. מודל התעסוקה

מיזמים שפועלים לפי מודל זה מספקים הזדמנויות תעסוקה, הכשרה ותמיכה לאוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה וקבוצות שוליים כגון אסירים משוחררים, נוער בסיכון, גילאי 40+, נשים ממגזרים מסוימים באוכלוסייה, אנשים בעלי מוגבלויות וכיו"ב. מיזמים אלה מייצרים מוצרים או שירותים שנמכרים במחירי שוק עם רווח שמכסה את ההוצאות לרבות הוצאות שכר, הכשרה מקצועית ושירותים אחרים שניתנים לאוכלוסיות אלה. דוגמאות בארץ : חברת המשקם שמעסיקה בעלי מוגבלויות, חברת אקומיוניטי – "אקולוגיה לקהילה מוגנת" שמעסיקה אנשים עם צרכים מיוחדים.

4. מודל התשלום עבור השירות

מודל התשלום עבור שירות הוא אחד המודלים העסקיים הנפוצים ביותר. לפי מודל זה, מספקים מוצרים ו\או שירותים כתגובה ישירה לצרכים חברתיים או כלכליים של הקהילה. דוגמאות : בתי חולים, בתי ספר, מוזיאונים. ארגונים חברתיים רבים משתמשים במודל התשלום עבור השירות במידה רבה או פחותה.

5. מודל הלקוחות עם ההכנסה הנמוכה

לפי מודל זה מספקים מוצרים ו\או שירותים בדומה למודל הקודם, אולם ההבדל הוא בכך, שהם מסופקים כאשר השוק העסקי אינו מספק צרכים אלה או שהוא מספק אותם במחירים שאינם ברי השגה עבור אוכלוסיות מסוימות כגון אוכלוסיות חלשות בעלות הכנסה נמוכה. לדוגמא : בתי חולים ותוכניות בריאות המציעות את שירותי הבריאות שלהם למטופלים בעלי הכנסה נמוכה, צרכניות שמוכרות מוצרי מכולת במחירים זולים משמעותית מסופרמרקטים וכיו"ב, מאמצים את המודל הזה.

6. המודל השיתופי

זהו מודל של קואופרטיב שפועל במסגרת משפטית של אגודה שיתופית המוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צורכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי.

הקואופרטיבים היו פופולריים בישראל בשנות ה 50 ו- 60 של המאה הקודמת והתחילו לדעוך בשנות ה- 70. הקואופרטיבים התפתחו במקביל להתפתחות כלכלת השוק והם נותנים מענה לכשלים מבניים בשיטת השוק החופשי לתחומים אשר בהם השוק אינו תחרותי. במאה ה-21 חזרו הקואופרטיבים לתת מענה לבעיות דומות. כך למשל בישראל, הקואופרטיב הצרכני "העגלה" במצפה רמון דואג לרווחת התושבים שבמשך שנים ארוכות סבלו ממונופול של סופרמרקט יחיד שגבה מהם מחירים מופקעים. לאחרונה הוקם הבנק החברתי הראשון בישראל ששייך לתחום נפוץ מאוד בעולם של הבנקאות הקואופרטיבית. אגודת האשראי אופק כוללת עשרות אלפי חברים שהפקידו כספים באגודה, בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי מהממונה על שוק ההון המאפשר לה לספק את מכלול שירותים הפיננסיים שמספקים הבנקים, לרבות פתיחת חשבונות עו"ש, פיקדונות, מתן אשראי וכרטיסי אשראי. בבנקאות קיימים פערי ידע וכוח גדולים בין הבנק ובין הלקוח בשל מיעוט הבנקים ובשל מורכבות ההסכמים המשפטיים. הבנקים הקואופרטיביים מעבירים את הכוח לידי החברים ואינם מנצלים את פערי הידע כדי לייצר רווח על חשבון הלקוחות.

7. מודל הקישור לשוק

מודל זה מתמקד בבניית מערכות יחסים, קשרים וייצוג ללקוחות בשווקים ומול גופים רגולטוריים במטרה לעזור להם בשיווק מוצריהם ושיפור תנאי המסחר והרגולציה.  איגודים ולשכות מסחר רבים מאמצים את המודל הזה.

8. מודל סבסוד השירות

מודל זה מממן תוכניות חברתיות מפעילות עסקית של מכירת מוצרים או שירותים במחירי שוק כאשר הרווחים מפעילות זו מסבסדים שירותים שמסופקים לנזקקים במחירים נמוכים ממחירי השוק או בחינם. במודל זה משלבים את העסק המסחרי עם תוכניות חברתיות חיצוניות.

דוגמה 1 : משרד עורכי דין עשוי להשתמש בהכנסות המופקות מהפרקטיקה הרגילה של המשרד כדי לממן תוכנית חברתית המספקת שירותי משפט חינם לנזקקים.

דוגמא 2 : עסק שמספק שירותי תיקונים ושיפוצים למבנים ציבוריים, מסחריים ומגורים במחירי שוק. העסק מעסיק אנשים שמתקשים להשתלב בשוק העבודה כגון בני 40+ ומספק להם בנוסף הדרכה והכשרה מתאימים ע"י בעלי מקצוע וותיקים שגם הם עובדים בעסק. העסק משתמש ברווחיו למתן שירותי תיקונים ושיפוצים למבני מגורים שגרים בהם קשישים ומשפחות מעוטות יכולת, ללא תמורה או במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השוק. עסק מסוג זה משלב בין מודל התעסוקה בסעיף 3 לעיל למודל סבסוד השירות בסעיף זה.

9. מודל התמיכה הארגונית

הפקת הכנסות ורווחים מפעילות עסקית רגילה שמהווה זרוע ארוכה למימון פעילותו של ארגון ללא כוונת רווח. לפי מודל זה מתבצעת מכירת מוצרים או שירותים במחירי שוק כדי לממן תוכניות חברתיות בארגון הורה. במילים אחרות חברה שבבעלות אלכ"ר מבצעת פעילות עסקית רגילה שרווחיה מועברים לאלכ"ר לתמיכה בתוכניות החברתיות שמופעלות בו.

כאמור : עסק חברתי משלב בין מאפיינים של עסק מסחרי לאלה של ארגון ללא כוונת רווח. האם שילוב זה יוצר ארגון שפועל טוב יותר ?

בפועל עסקים חברתיים נוטים ליצור מודל עסקי שתפעולו וניהולו מורכב יותר מאשר עסק מסחרי רגיל או ארגון ללא מטרת רווח.

עסקים מסחריים רגילים מתמקדים במקסום ההכנסות וחסכון בעלויות והוצאות שמטרתם להגדיל את הרווחים. עסקים חברתיים מאמצים אותה גישה אולם נאלצים לשאת בעלויות והוצאות נוספות כדי להגשים מטרות חברתיות בהתאם למשימתם ואשר עסק מסחרי רגיל לא נושא בהם. עסקים חברתיים שמעסיקים אוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה נאלצים לשאת בעלויות נוספות לעומת עסקים מסחריים רגילים כגון :

1. עלויות גיוס,
2. עלויות הכשרה ואימון ושכר מאמנים,
3. פריון ותפוקה נמוכים ומוצרים ושירותים באיכות ירודה בתקופת ההכשרה והאימון,
4. הוצאות תמיכה אישית בעובדים הנקלטים כדי שיוכלו לעבוד או מבנה ארגוני ניהולי מיוחד שמאפשר מתן תמיכה כזו אשר כרוך בעלויות נוספות.

לאור הנ"ל הרווחיות של עסקים חברתיים לעומת עסקים מסחריים שפועלים באותו ענף היא נמוכה יותר. חשוב לציין שעסקים חברתיים נתקלים גם בקשיים בגיוס מימון היות והם נחשבים לכאורה ובטעות ארגונים ללא מטרת רווח ובנוסף לכך לעסקים כאלה חסרים בטחונות בד"כ לקבלת אשראי וסיבות נוספות אחרות.

עסק חברתי מצליח הוא גם עסק מסחרי מרוויח !

חשוב מאד להבין שרווחים או עודפים שנוצרים ע"י העסק החברתי נדרשים כדי להגשים את המשימה החברתית שלו. כשאין רווחים, אין עסק חברתי בר קיימה שיממן את התוכניות החברתיות שלו, להעסיק את האנשים שברצונו לעזור להם ולספק את השירותים הנדרשים ע"י הקהילה.

אין רווחים – אין משימה !

בדומה לעסק רגיל, לעסק חברתי יש צורך בתכנון אסטרטגי לטווח ארוך. עסק חברתי אינו מיועד ליצור רווחים מוגבלים לפרק זמן מוגדר. על כן עסק חברתי צריך להיות בר קיימה לתקופה ארוכה ושאינה מוגבלת כדי שיוכל לספק תוצאות חברתיות לטווח ארוך. כך יוכל עסק חברתי לתרום בבניית חברה טובה יותר.

מה עושים עם הרווחים של עסק חברתי ?

לכאורה, התשובה ברורה וכבר ענינו עליה לעיל; אולם לא כך הדברים. אם נשתמש בכל הרווחים לפרויקטים חברתיים, לא יישארו עודפים לפיתוח העסק. כידוע עסק שלא מתפתח וצומח הוא עסק שצפוי לחזור אחורה עם הזמן ואף קיימת סכנה שיפסיק להתקיים. אי לכך סדר העדיפויות בשימוש ברווחים ועודפים הוא :

1. פיתוח העסק,
2. השארת רזרבה למקרי חירום,
3. היתרה תשמש לפרויקטים חברתיים.

איך נמדוד את הצלחתו של העסק החברתי ?

 חשוב לזכור שהמטרה העיקרית להקמתו של עסק חברתי היא מתן מענה לצרכים חברתיים ע"י :

1. תשומות שישמשו,
2. לפעולות מסוימות שייצרו,
3. תפוקות שיהפכו,
4. לתוצאות בשטח,
5. שיהוו את ההשפעה החברתית של העסק החברתי שהקמנו.

ההשפעה החברתית שווה לתוצאות שהשגנו בניכוי מה שהיה קורא בכל מקרה אם העסק החברתי אינו קיים. האמור לעיל הינו תיאוריית השינוי THEORY OF CHANGE, שמתארת את הדרך שבה עסק חברתי גורם לשינוי חברתי. כדי למדוד את ההשפעה החברתית משתמשים במושג SROI, תשואה חברתית על ההשקעה שמבוסס על תיאוריית השינוי. SROI עוזר לנו למדוד את ההשפעה החברתית במונחים כמותיים בדומה למדידת הרווחים והתשואה על ההשקעה ROI בעסק רגיל, כדי שנוכל לדעת מהי מידת ההצלחה של העסק החברתי ולקבל החלטות בהתאם.